שלום עליכם מלאכי השלום ורִבּון כל העולמים — הפיוטים שאומרים בכניסה לבית בליל שבת קודם הקידוש.
כשבא מבית הכנסת לביתו יאמר זה:
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּ֒לָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ג"פ
בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּ֒לָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ג"פ
בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּ֒לָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ג"פ
צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּ֒לָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ג"פ
כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל־דְּרָכֶֽיךָ: יְהֹוָה יִשְׁמָר־צֵאתְ֒ךָ וּבוֹאֶךָ. מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם:
תפילה זו יאמר בכל ליל שבת אחר תפלתו קודם צאתו מבית הכנסת:
רִבּוֹן כָּל־הָעוֹלָמִים. אֲדוֹן כָּל־הַנְּ֒שָׁמוֹת. אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם. מֶֽלֶךְ אַבִּיר. מֶֽלֶךְ בָּרוּךְ. מֶֽלֶךְ גָּדוֹל. מֶֽלֶךְ דּוֹבֵר שָׁלוֹם. מֶֽלֶךְ הָדוּר. מֶֽלֶךְ וָתִיק. מֶֽלֶךְ זָךְ. מֶֽלֶךְ חֵי הָעוֹלָמִים. מֶֽלֶךְ טוֹב וּמֵטִיב. מֶֽלֶךְ יָחִיד וּמְיוּחָד. מֶֽלֶךְ כַּבִּיר. מֶֽלֶךְ לוֹבֵשׁ רַחֲמִים. מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּ֒לָכִים. מֶֽלֶךְ נִשְׂגָּב. מֶֽלֶךְ סוֹמֵךְ נוֹפְ֒לִים. מֶֽלֶךְ עֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מֶֽלֶךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל. מֶֽלֶךְ צַח וְאָדוֹם. מֶֽלֶךְ קָדוֹשׁ. מֶֽלֶךְ רָם וְנִשָּׁא. מֶֽלֶךְ שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה. מֶֽלֶךְ תָּמִים דַּרְכּוֹ.
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ. יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי. עַל כָּל־הַחֶֽסֶד אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי. וְעִם כָּל בְּנֵי בֵיתִי. וְעִם כָּל־בְּרִיּוֹתֶֽיךָ בְּנֵי בְרִיתִי. וּבְרוּכִים הֵם מַלְאָכֶֽיךָ הַקְּ֒דוֹשִׁים וְהַטְּ֒הוֹרִים. שֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנֶֽךָ: אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם. מֶֽלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. בָּרְכֵנִי בַּשָּׁלוֹם. וְתִפְקֹד אוֹתִי וְאֶת־כָּל־בְּנֵי בֵיתִי וְכָל־עַמְּ֒ךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם:
מֶֽלֶךְ עֶלְיוֹן עַל־כָּל־צְבָא מָרוֹם. יוֹצְ֒רֵֽנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. אֲחַלֶּה פָנֶֽיךָ הַמְּ֒אִירִים. שֶׁתְּ֒זַכֶּה אוֹתִי וְאֶת כָּל־בְּנֵי בֵיתִי. לִמְצֹא חֵן וְשֵֽׂכֶל טוֹב. בְּעֵינֶֽיךָ וּבְעֵינֵי כָל בְּנֵי אָדָם וְחַוָּה. וּבְעֵינֵי כָל־רוֹאֵֽינוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ. וְזַכֵּֽנִי לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת מִתּוֹךְ רֹב שִׂמְחָה. וּמִתּוֹךְ עֽשֶׁר וְכָבוֹד. וּמִתּוֹךְ מִעוּט עֲוֹנוֹת. וְהָסֵר מִמֶּֽנִּי וּמִכָּל־עַמְּ֒ךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. כָּל־מִינֵי חֹֽלִי. וְכָל־מִינֵי מַדְוֶה. וְכָל־מִינֵי דַלּוּת וַעֲנִיּוּת וְאֶבְיוֹנוּת. וְתֵן בָּֽנוּ יֵֽצֶר טוֹב לְעָבְדְּ֒ךָ בֶּאֱמֶת וּבְיִרְאָה וּבְאַהֲבָה. וְנִהְיֶה מְכֻבָּדִים בְּעֵינֶֽיךָ וּבְעֵינֵי כָל־ רוֹאֵֽינוּ. כִּי אַתָּה הוּא מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד. כִּי לְךָ נָאֶה כִּי לְךָ יָאֶה:
אָֽנָּא מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּ֒לָכִים. צַוֵּה לְמַלְאָכֶֽיךָ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן. שֶׁיִּפְקְ֒דוּנִי בְּרַחֲמִים. וִיבָרְכֽוּנִי בְּבוֹאָם לְבֵיתִי בְּיוֹם קָדְשֵֽׁנוּ. כִּי הִדְלַֽקְתִּי נֵרוֹתַי וְהִצַּֽעְתִּי מִטָּתִי וְהֶחֱלַֽפְתִּי שִׂמְלוֹתַי לִכְבוֹד יוֹם הַשַּׁבָּת. וּבָֽאתִי לְבֵיתְ֒ךָ לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶֽיךָ שֶׁתַּעֲבִיר אַנְחָתִי. וָאָעִיד אֲשֶׁר בָּרָֽאתָ בְּשִׁשָּׁה יָמִים כָּל הַיְּ֒צוּר. וָאֶשְׁנֶּה וָאֲשַׁלֵּשׁ עוֹד לְהָעִיד עַל כּוֹסִי בְּתוֹךְ שִׂמְחָתִי כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַנִי לְזָכְרוֹ וּלְהִתְעַנֵּג בְּיֶֽתֶר נִשְׁמָתִי אֲשֶׁר נָתַֽתָּ בִּי. בּוֹ אֶשְׁבּוֹת. כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַנִי לְשָׁרְתֶֽךָ. וְכֵן אַגִּיד גְּדֻלָּתְ֒ךָ בְּרִנָּה. וְשִׁוִּיתִי יְהֹוָה לִקְרָאתִי. שֶׁתְּ֒רַחֲמֵֽנִי עוֹד בְּגָלוּתִי לְגָאֳלֵֽנִי. וּלְעוֹרֵר לִבִּי לְאַהֲבָתֶֽךָ: וְאָז אֶשְׁמֹר לְפִקּוּדֶֽיךָ וְחֻקֶּֽיךָ בְּלִי עֶֽצֶב. וְאֶתְפַּלֵּל כַּדָּת וְכָרָאוּי וְכַנָּכוֹן:
מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם. בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם. בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם. וְאִמְרוּ בָּרוּךְ לְשֻׁלְחָנִי הֶעָרוּךְ. וְצֵאתְ֒כֶם לְשָׁלוֹם. מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶֽלָה:
מקור: מנהג ישראל; מובא בסידורי אשכנז ובמשנה ברורה סימן רס״ב
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.